ניהול פסולת הוא שם כולל לאיסוף, הובלה, עיבוד, מחזור או הפטרות ומעקב אחר פסולת. המונח ניהול פסולת מתייחס בדרך כלל לפסולת המיוצרת על ידי בני אדם, כאשר בדרך כלל הכוונה היא להפחית את האפקטים השליליים של פסולת מבחינה בריאותית, סביבתית ואסתטית. הפסולת המדוברת יכולה להכיל מוצקים, נוזלים, גזים או חומרים רדיואקטיביים כאשר אופן הטיפול בה משתנה בהתאם לסוג החומר. פעולות אלו מתבצעות בחלק מהמקרים מתוך כוונה להחזיר משאבים שהתדלדלו.
אופן ניהול פסולת משתנה בהתאם לסוג המדינה (מפותחת או מתפתחת), צורת ההתיישבות (עירונית או כפרית), והמקום עצמו (תעשייתי או עירוני). ניהול פסולת של פסולת לא מסוכנת באיזור עירוני נמצאת בדרך כלל באחריות הסמכות המקומית, בעוד פסולת תעשייתית לא מסוכנת באיזור עירוני נמצאת באחריות הגורם המייצר.
הפיכת פלסמה לגז. פלסמה היא גז בעל מטען חשמלי גבוה מאוד. דוגמא מהטבע לכך הוא הברק, המייצר טמפרטורות מ- 7000 מעלות צלזיוס. ניתן להפיק פנסי פלסמה הפועלים בטווחים הגבוהים מ- 5540 מעלות צלזיוס מכלי קיבול המכילים גזים כאלו. פנסים אלו יכולים להמיר פסולת מוצקה או נוזלית לגז סינתטי אשר יכול לשמש ליצירת דלק.
על פי דיווחים של הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית, ארה"ב לבדה יצרה 250 מיליון טון של פסולת בשנת 2008. כ- 54% מפסולת זו נקברת מתחת לפני האדמה באתרים המיועדים לכך וצורכת שטחים עצומים של אדמה. קבורה זו היא השיטה המובילה לניהול פסולת בארה"ב כשאר חלק מהמדינות חרגו ממכסת האדמות המוקצות לכך ומטמינות את פסולתן במדינות אחרות. הפיכת פלסמה לגז מציעה למדינות אלו פתרון יעיל יותר לניהול הפסולת שלהן וכן להחזיר לעצמן משאבים שדולדלו.
בעירה
בעירה היא שיטה תרמית להיפטרות מפסולת הכרוכה בשימוש בטמפרטורות גבוהות. הבעירה ממירה חומרי פסולת לחום, גז, אדים ואפר. בעירה ושריפת פסולת עשית הן על ידי יחידים והן על ידי גופים תעשייתיים. ניתן לבער גזים, נוזלים ומוצקים ומשתמשים בכך בדרך כלל לפסולת מסוכנת כגון פסולת רפואית וכדומה. בעירה נפוצה בעיקר במדינות כמו יפן בהן שטחי האדמה מועטים מאוד, זאת מכיוון שבעירה דורשת שימוש בשטח אדמה קטן יותר מאשר אתרי הטמנת פסולת. כמובן שבעירה היא לא שיטה מושלמת וביקורת לא מעטה נשמעה בנושא הגזים הרעילים שנפלטים כתוצאה מבעירה של פסולת. ביקורת מיוחדת מושמעת לגבי תרכובת כימית רעילה בשם דיוקסין הנוצרת בזמן הבעירה ובעלת השלכות סביבתיות מיידיות. אך למרות כל זאת, הבעירה מייצרת חום המשמש כאנרגיה.
מחזור ביולוגי
חומרי פסולת אורגניים כגון: שיירי מזון, נייר, צמחים וכו` יכולים לעבור תהליך מחזור בעזרת אמצעים ביולוגיים על מנת לפרק את המרכיב האורגני. מרכיב זה הופך מאוחר יותר לקומפוסט או לקש לצרכים חקלאיים או סביבתיים.
ניצול של אנרגיה
בתוצרים של הפסולת הממוחזרת ניתן להשתמש ישירות כדלק לבעירה או בצורה עקיפה כסוגים אחרים של דלק. מחזור באמצעות שימוש באמצעים תרמיים יכול לנוע בין שימוש בפסולת כחומר בעירה ועד לייצור דלק לבעירה המייצרת חשמל או אדים לטורבינות. פירוליזה וגסיפיקציה הן שתי דרכים לטיפול תרמי אשר במהלכו מובערים חומרי פסולת לטמפרטורה גבוהה ואחוזי חמצן נמוכים. פולריזה של פסולת מוצקה יכולה להפוך את הפסולת למוצק, נוזל או גז. הנוזל או הגז יכולים לשמש כחומר לבעירה אשר תייצר אנרגיה או לשמש כמרכיב לחומרים אחרים.
חינוך ומודעות
חינוך ומודעות לנושא של ניהול פסולת חשוב מאוד לקידום הנושא והעלתו לסדר היום הציבורי. בעזרת חינוך הדורות הבאים לשימוש נכון בפסולת וכן בעזרת השקעה בפיתוח וקידום מוצרים ופתרונות חדשים לנושא הפסולת, ניתן להגיע להישגים מרשימים אשר ישנו במידה משמעותית את אופן ההתנהלות שלנו עם פסולת. יש לזכור כי כמות הפסולת איננה פוחתת משנה לשנה אלא רק עולה, ככל שעולה קצב גידול האוכלוסיה, כך עולה כמות הפסולת עם הזמן. מכאן החשיבות הגדולה שיש לתת לנושא ניהול הפסולת.